|
אום ח'אלד היה כפר ערבי במחוז שרון שנמצא כקילומטר אחד ממזרח לנתניה וכשני קילומטרים ממזרח לבית יצחק. הכפר היה חלק מנפת טול כרם שבשומרון, ושטח אדמותיו עמד על 2,894 דונם. בשנת 1945 מנה הכפר 970 נפשות.
בשנות העשרים של המאה ה–19 רכשה אגודת בני בנימין 882 דונם מאדמות הכפר, ועל שטח זה הוקמה המושבה נתניה. ב–20 במרץ 1948, במהלך מלחמת העצמאות, הורו הכוחות הערביים שנערכו לכבוש את נתניה לתושבי הכפר לעזוב את המקום. הכוחות הערבים הורכבו מגדוד עיראקי וכוח מצבא ההצלה של קאוקג'י. משלחת של תושבי נתניה שפנתה למוכתר ולנכבדי הכפר בבקשה שלא לעזוב, נענתה בשלילה. ביום מחרת הפציץ מטוס עיראקי את נתניה.
אך השאננות שחשו הכוחות הערביים בקקון באה לסופה כאשר כוח יהודי תקף בהפתעה עוד באותו הלילה ומיגר את הכוחות. בהריסות הכפר שוכנו עולים ממדינות ערב.
כיום מבני הכפר הם חלק מתחומה של העיר נתניה, ב "שיכון סלע" שנמצא ממזרח למרכז העיר. על חלק אחר מאדמות הכפר נמצא היישוב בית יצחק-שער חפר.
בשנות ה–50 ובשנות ה–70 של המאה ה–19 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות שחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כגון התקופה הניאוליתית, האפי-פלאוליתית ותקופות מאוחרות יותר: ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.
היסטוריה
אום חאלד יושבה לראשונה בתקופה ההלניסטית והתפתחה בתקופה הרומית. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נחשפו שרידים שונים מתקופות אלה וביניהם גתות,פסיפסים, קירות ומתקנים אחרים המצביעים על כך שבמקום התקיים יישוב בעל אופי חקלאי .
קברים שהתגלו במקום מרמזים על כך שיהודים התגוררו במקום עוד מימי החשמונאים. ככל הנראה חרב היישוב היהודי במהלך המרד הגדול ( 66-73 לסה"נ ).
בתקופה הביזנטית) המאה ה-4 וה–5 לסה"נ) התקיים במקום יישוב שומרוני קטן שנחרב במרד השומרוני524 - 529) לסה"נ). מיישוב זה התגלו שרידים מעטים בלבד.
בתקופה הצלבנית הקים רוג'ר הלומברדי מצודה קטנה במקום ששרדה עד המאה ה-13. בתקופה הממלוכית שימשו שרידי המצודה כחאן ששכן לצידה של דרך הים העתיקה.
בשנת 1799 הגיעו גדודיו של נפוליאון לארץ ישראל דרך מישור החוף הדרומי, ולאחר שכבשו את רמלה ויפו התקדמו צפונה, אל עכו. דרכם הובילה גם דרך מחוז השרון. ב–15 במרץ 1799 עבר טור אחד של הגנרל ג'ונו על פני הכפר אום ח'אלד, וחזר לשם מאוחר יותר בדרכו חזרה אחרי התבוסה בעכו. עוגן מסוג אדמירל משמש עדות לחנייתו של צבא נפוליאון באזור. העוגן, שהיה אופייני לצי הצרפתי, נמצא במפרץ א-זאוויה, המכונה כיום המפרץ בחוף עין-התכלת (חוף בלו-ביי).
בשנת 1839 הגיעה למקום יהודית מונטיפיורי, אשתו של הנדבן המפורסם. בשנת 1874 הוא זכה לביקור מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שתיעד את שרידי המצודה הצלבנית ואת עץ השקמה של הכפר שזכה לפרסום על שום גילו, שמוערך ב–600-1200 שנה. הוא ניצב עד עצם היום הזה בסמוך לסניף הדואר המרכזי בנתניה. צ'ארלס וילסון, חבר במשלחת, צייר את השקמה העתיקה ואת שרידי המצודה. ניתן למצוא את האיורים בספרו. Picturesque Palestine
שמו הקדום של האתר היה ככל הנראה "מדינת אבו עב" (עיירת אבו עב).
המקום שבו שכן הכפר אום חאלד הפך לשכונה בנתניה הנושאת שם זה. שכונה זו, יחד עם עוד ארבע שכונות סמוכות, זכו עם הזמן לשם הכולל "נאות הרצל".
|
