מכבי נתניה

 דף הבית  |  צור קשר  |  מי אנחנו  |  הוסף למועדפים  |  פרסם אצלנו

מכבי נתניה היא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות ביותר בישראל. הקבוצה הוקמה בשנת 1934 ומאז שיחקה 49 עונות בליגת העל הישראלית (כולל העונה הנוכחית).

עד שנת 2008 שיחקה הקבוצה באצטדיון הקופסה שבנתניה, שבו כ-7,500 מקומות. כעת נבנה האצטדיון העירוני נתניה, שבשלב הראשון יהיה מסוגל להכיל כ-12,000 צופים ובסיום תהליך הבניה 24,000 צופים.

בין השחקנים הבולטים ששיחקו בשורות מכבי נתניה נמנים: מרדכי (מוטי) שפיגלר ,שהוכתר ככדורגלן היובל של ישראל, עודד מכנס, גד מכנס, דוד לביא, חיים בר, שרגא בר, אלברט גזל, משה גריאני, יצחק ויסוקר, דוד פיזנטי, פודי חלפון, דני עציוני, יגאל מנחם, בני לם ושלמה שירזי.

מכבי נתניה, שכיום ידועה בצבעים צהוב ושחור, שיחקה עד 1975 במדים בעלי פסים בצבעים ירוק ולבן .

מאמנים קודמים ידועים בקבוצה היו דוד שווייצר, שמוליק פרלמן, יעקב גרונדמן, גילי לנדאו, אורי מלמליאן, מרדכי שפיגלר ולותר מתאוס.

שנות ה-30 עד שנות ה-60 מועדון הכדורגל של מכבי נתניה שהוקם בשנת 1934 היה לאחד המועדונים הראשונים שקמו בישראל. בתחילה שיחקה הקבוצה בליגה המחוזית שומרון שכללה קבוצות נוספות מהעיר נתניה וסביבתה. המשחק הראשון אי-פעם נערך מול קבוצת בית"ר נתניה במגרש הקבוצה שבראשית הדרך היה ממוקם באזור שהוא כיום מרכז העיר. במשך השנים עברה הקבוצה בין מספר מגרשי בית ברחבי העיר, כאשר אחד מהם מוקם בליבו של פרדס. המגרש המועדף על הקבוצה, "הקופסה," הוקם בשנת 1946 ונחנך במשחק ראווה מול קבוצת נאשה קארילה היוגוסלבית, שהסתיים בתיקו 1-1. את השער היחיד כבש יצחק כספי, שחקן שהיה גם הכובש הראשון של הקבוצה במשחקיה במסגרת הליגה הלאומית– אז הליגה הבכירה בישראל.

פעילות הקבוצה נקטעה לעתים בשל המצב בארץ ישראל, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בזמן מלחמת העצמאות. במהלך שנות ה-40, עת ישבו בארץ ישראל חיילי הצבא הבריטי, היו בקבוצה מספר שחקנים בריטים ששירתו בבסיסי צבא סמוכים לנתניה. המפורסמים שביניהם היו ברטי מיי ותומאס פיני וכן האיטלקי נרדיני. זו הייתה הפעם הראשונה ששחקנים זרים שיחקו בשורותיה של מכבי נתניה. במהלך מלחמת העצמאות נהרגו ארבעה משחקני הקבוצה ששירתו בצה"ל: ישראל ארבייטמן, יהודה בלכר, חיים גולדשטיין ודוד ליבסטר

כאשר הוקמו בשנת 1949 ליגות הכדורגל של ישראל, הייתה מכבי נתניה בין 13 הקבוצות שהרכיבו את הליגה הבכירה, שבאותו זמן הייתה גם הליגה הלאומית. בעונה של 1949-50 השתתפה הקבוצה בפעם הראשונה במשחקי הליגה הבכירה בישראל, אולם נחלה במחזור הליגה ה-20 מפלה כבדה במשחק נגד הפועל פתח תקווה שהסתיים בתוצאה 9:1. המשחק נערך באם המושבות ושפט בה השופט בלקין. בשנות ה- 50 וה-60 ניצבה הקבוצה במרכז הטבלה וסיימה פעמים אחדות במקומות ה– 7-9. בפעם הראשונה היא הגיעה לצמרת הטבלה בעונת1954-55, אז הגיעה למקום הרביעי בטבלה כשלפניה רק הפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, שלושת המועדונים המובילים בעולם הכדורגל הישראלי באותה תקופה. לאחר עונה זו חזרה נתניה להיות קבוצת במרכז הטבלה. למקום הרביעי המכובד חזרה רק בעונת 1957-58 כשמעליה מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה ומכבי חיפה שעבורה הייתה זו הפעם הראשונה בה נכללה ברביעייה הראשונה.

בעונת 1961-62 התדרדרה הקבוצה למקום ה-12 והאחרון בטבלה ומסיבה זו הורדה לליגה השנייה, שהייתה באותה תקופה הליגה הארצית. הקבוצה נשארה שתי עונות בליגת המשנה עד שבעונת 1963-64 היא סיימה במקום השני בליגת המשנה, אחרי קבוצת בית"ר תל אביב ושתיהן הועלו לליגה הבכירה. עם חזרתה של הקבוצה לליגה הלאומית היא השתלבה בצמרת, כאשר בשורותיה השחקן מרדכי (מוטי) שפיגלר – השחקן הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי בכלל ובתולדות מכבי נתניה בפרט. שפיגלר זכה שלוש עונות רצופות בתואר מלך השערים של הליגה. כך גם בעונת 1966-68, "העונה הכפולה", בה כבש 38 שערים – 15 שערים בעונה הראשונה ו-23 בשנייה. אך יש להתחשב בעובדה ששוחקו באותה עונה 30 משחקים. בסוף שנות ה-60, בעונת 1968-69 סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה כששפיגלר מוביל את רשימת הכובשים בליגה עם 25 שערים.

שנות ה-70 וה-80 (תור הזהב של הקבוצה) עונת 1969-70 פתחה את משחקי שנות ה-70 , ואף על פי שנתניה סיימה במקום ה-11, מקום במרכז הטבלה, הגיעה הקבוצה עד לגמר גביע המדינה ,מעמד שבו הפסידה למכבי תל אביב בתוצאה 2:1. בפגרת הקיץ שלפני עונת 71–1970 התקיים מונדיאל 1970 שבו השתתפו שני שחקנים ממכבי נתניה, מרדכי שפיגלר ושרגא בר. הם התמודדו במדי נבחרת ישראל שהייתה זו לה הפעם ראשונה להשתתף בתחרות. בעונה שלאחר מכן, עונת 1970-71 סיימה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה כ"אלופת המדינה". באותה שנה כיכבו בנתניה מספר שחקנים וביניהם מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי, אלברט גזל, שרגא בר, לופא קדוש, אפרים עמירה יוז'י סורינוב, מוישה יוסף, זוהר ואמציה סלומון, יאנק רובינשטיין, ישראל חג'ג' ועוד מספר שחקנים מובילים אחרים באותה תקופה בישראל. שנה לאחר מכן סיימה נתניה במקום הרביעי ובשנה שאחריה במקום ה-13 וכך ניצלה מירידה לליגת המשנה. שנה אחת בלבד לאחר שניצלה מירידה זכתה נתניה באליפות עונת 1973-74. באליפות זו השתתפו בנבחרת מספר שחקנים שהיו בקבוצה גם בפעם הראשונה שזכתה באליפות, אך התווספו אליהם מספר שחקנים כגון עודד מכנס, גדי מכנס, מיכאל שיינפלד ועוד. לאחר אליפות זו התמקמה נתניה בין קבוצות הראש בטבלה כשהיא מסיימת עונה לאחר מכן כסגנית האלופה, בעונה שבה זכתה הפועל באר שבע באליפות. בשנתיים הבאות סיימה במקומות 4 ו-5. 1977-78 הייתה העונה הגדולה ביותר בתולדות מכבי נתניה כאשר זכתה באליפות כשהיא מקדימה את הבאה אחריה בטבלה, בית"ר ירושלים, ב-5 נקודות (2 נקודות לניצחון אז). נתניה גם זכתה בגביע המדינה כאשר היא גוברת על בני יהודה תל אביב בתחרות גמר הגביע. בסוף אותה עונה, בה כיכבו בנבחרת נתניה עודד וגדי מכנס, דוד לביא, שרגא וחיים בר, מרדכי שפיגלר, משה גריאני, גדעון קליימן, אלברט גזל ועוד והמאמן שמואל פרלמן, השתתפה מכבי נתניה בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו, ויצאה בהגרלה מול קבוצות סלובודה טוזלה מיוגוסלביה, אלפסבורג השבדית ולילסטרום הנורבגית. בסופו של דבר התמקמה בראש הבית כאשר היא מנצחת את אלפסבורג 7-1, את לילסטרום 2-1 ו-1-0 וסיימה בתיקו 2-2 פעמיים עם טוזלה ופעם אחת עם אלפסבורג.

עונה אחת לאחר העונה הגדולה של נתניה סיימה הקבוצה רק במקום השלישי בליגה, כשלפניה מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, וכן השתתפה בגביע האינטרטוטו, והתמודדה מול קבוצות ורדר ברמן הגרמנית, ראפיד וינההאוסטרית וסטנדרד ליאז' הבלגית. עונה אחת לאחר מכן, בעונת 81–1980 זכתה נתניה באליפותה הרביעית בהדרכתו של המאמן יעקב גרונדמן. בסוף אותה העונה השתתפה נתניה בשלב הבתים של האינטרטוטו, שנערך באותה עונה מול קבוצות מכבי תל אביב הישראלית, פ.צ. קופנהגן הדנית ואנטוורפן הבלגית. בסופו של דבר סיימה נתניה בראש בית זה – זכייתה השנייה בתואר. עונת 1980-81 הייתה עונה גרועה לנבחרת נתניה, שסיימה רק במקום העשירי בליגה. בנוסף, השתתפה הקבוצה באותה עונה בשלב הבתים של האינטרטוטו, אז מול קבוצות הפועל תל אביב הישראלית, פ.צ. ליאז' הבלגית וויינר ספורטקלב האוסטרית.

עונת 1981-82, העונה הבאה בתור, זכורה יותר מכל בנתניה כ"האליפות הגנובה". בעונה זו הובילה מכבי נתניה במשך מרבית העונה את ראשות הטבלה, ואליה נצמדת בראש הטבלה קבוצת הפועל כפר סבא. כאשר נותרו עוד חמישה מחזורים לסיום העונה התקיים משחק דרבי השרון שהפגיש את שתי הקבוצות הללו למפגש צמרת שהיה אמור לקבוע האם נתניה תנצח משחק זה ותתרחק מכפר סבא, או שמא כפר סבא תנצח ותצמצם את הפער בין הקבוצות שבצמרת. המשחק, שנערך בנתניה, נפתח ביתרון 1:0 לכפר סבא, אך נתניה הובילה למהפך ובסופו של דבר ניצחה בתוצאה 5:1. בעקבות משחק זה רווחה האמונה הכללית כי מכבי נתניה תזכה באליפות, אך במשחקים שנותרו נתניה לא הצליחה להשיג תוצאות טובות וכפר סבא, ברצף של כמה משחקים טובים וניצחונות חשובים, הצליחה לצמצם את הפער בינה לבין נתניה ועקפה אותה כשהיא עוקפת אותה בנקודה בלבד בפסגה.

העונה הבאה הייתה עונת1982-83 , עונה שנחשבת עד עצם היום הזה לעונת התהילה האחרונה של נתניה, אחרי הימים הגדולים שידעה. בעונה זו הקבוצה "שטפה את הליגה" וזכתה לבסוף באליפות החמישית בתולדותיה כשהיא פותחת בסיום הפרש של 14 נקודות מהקבוצה הבאה אחריה בטבלה. מאז שנה זו הונהגה שיטת 3 נקודות לניצחון. בנוסף, נתניה השתתפה בשנה זו באינטרטוטו כשהיא זוכה בראשות הבית בו התמודדו ביחד איתה גם הקבוצות :שמשון תל אביב הישראלית, פ.צ. לוצרן השווייצרית וארהוס הדנית. באותה העונה אימן את הקבוצה מרדכי שפיגלר, ששיחק בקבוצה מספר שנים קודם לכן. שפיגלר הוא האיש שטבע את המשפט הידוע: "נתניה ועוד 15", שבא להציג את עליונותה של נתניה בליגה באותה שנה. בעונה שלאחר מכן סיימה נתניה במקום הרביעי בליגה, ובשלוש השנים הבאות סיימה במרכז הטבלה במקומות 8, 9, 7 בהתאמה, עד שבעונת 1987-88 הגיעה נתניה למקום השני וסיימה כסגנית האלופה של אותה השנה, בה זכתה הפועל תל אביב באליפות. עונה אחת אחריה סיימה נתניה במקום השלישי ובכך הגיע לסופו תור הזהב שלה – שנות ה-70 וה-80.

שנות ה-90: ההידרדרות הממושכת לליגה ב'. עונת1989-90 פתחה את ה-90. בעונה זו הקבוצה סיימה במקום ה-7 בליגה, בראש טבלת הפלייאוף התחתון של הליגה. שנה לאחר מכן הגיעה נתניה עד המקום הרביעי בטבלה אך מיקום זה לא סימן את חזרתה של נתניה לצמרת הכדורגל הישראלי והיא שיחקה בשלוש העונות שבאו אחריה במרכז הטבלה, במקומות 6, 8, 6 בהתאמה. בשנת 1992 שיחקה נתניה באינטרטוטו לאחר שנעדרה ממנו למספר שנים. אז הוגרלה בשלב הבתים מול קבוצות מכבי פתח תקווה הישראלית, סלאביה פראג הצ'כוסלובקית ובאייר לברקוזן הגרמנית. בשנת 1994 , השנה האחרונה בה התחרות הונהגה רק בבתים, שיחקה הקבוצה שוב באינטרטוטו והוגרלה מול קבוצות הפועל באר שבע הישראלית, לוקומוטיב סופיה הבולגרית, סילקבורג הדנית והלמשטד השבדית. עונת 1994-95 מהווה את ציון הדרך הרשמי לנפילתה של הקבוצה הגדולה מכבי נתניה, כאשר הקבוצה סיימה במקום האחרון בליגה (מקום 16) והורדה לליגה המשנית, אז הליגה הארצית. בעונתה הראשונה בליגת המשנה סיימה נתניה במקום התשיעי ובעצם ניצלה מירידה לליגה השלישית, אז ליגה א'. היא לא הצליחה להשתלב שוב במאבק בצמרת הליגה כדי לעלות בחזרה לליגה הבכירה. עונה אחת לאחר מכן כבר הצטרפה נתניה למאבק בצמרת הליגה השנייה על ניסיון לעלות לליגה הבכירה וצירפה לשם העניין שחקנים מנוסים כגון לאסלו צה, אלכסנדר גיידוק והמאמן גיגי כהן . ואולם לנתניה חסרו שתי נקודות הפרש ממכבי עירוני אשדוד, שהייתה השנייה בטבלת ליגת המשנה דבר שהיה מאפשר לה לעלות ליגה, והיא נשארה שנה נוספת בליגה הארצית. עונת 1997-98 הסתיימה באכזבה – נתניה סיימה במקום החמישי בלבד. אך בעונת 1998-99 הוחתם אורי מלמיליאן כמאמן הקבוצה והובאו מספר שחקנים כמו ערן שייזינגר, גיא שרעבי, נועם שוהם, דניאל דומיטרסקו ועוד. בנוסף, הוחזר לאסלו צה לקבוצה. הקבוצה סיימה לבסוף במקום הראשון בליגת המשנה וחזרה לליגה הבכירה (ליגת העל) לאחר חמש שנות גלות.

שנות ה-2000: החזרה המחודשת לליגה הבכירה עונת 1999-00פתחה את שנות ה-2000. בעונה זו שיחקה מכבי נתניה לראשונה בליגה הבכירה, אז הליגה הלאומית, וסיימה במקום ה-10 בליגה דבר שהציל אותה מירידה בחזרה לליגת המשנה. בשנתיים שלאחר מכן סיימה הקבוצה פעמיים במקום השביעי כשהיא מחוזקת במספר שחקנים מובילים בארץ באותה תקופה כגון איציק זוהר, גיא צרפתי, אישטוואן האמר, רוסלאן לוברסקי, ויורל טנסה,אורי אוזן, אמיר שלח, לירון וילנר ואחרים. בתקופה זו גם הוחלף שמה של "הליגה הבכירה" ל"ליגת העל".

עונת 2002-03 הייתה העונה בה חזרה מכבי נתניה אחרי שנים רבות לצמרת הליגה, ונתניה הגיעה למקום הרביעי בסיועו של המאמן גילי לנדאו ומספר שחקנים, ביניהם ישמעאל אדו, ראובן עטר, אימורו לוקמן,אדריאן דן גמאן, גיא צרפתי, אורי אוזן, ישראל זביטי ואמיר שלח. משום שהצליחה להגיע למקום הרביעי השתתפה נתניה בשנת 2003 במפעל גביע האינטרטוטו במתכונתו הנוכחית הכוללת מספר משחקי גומלין. בסיבוב הראשון הוגרלה נתניה נגד קבוצת פרטיזן טירנה האלבנית והפסידה בתוצאה 2:0 באלבניה. למרות ניצחון 3-1 בורנה, בולגריה ,שם אירחה נתניה את טירנה, היא לא המשיכה לשלב הבא בשל הפרש שערי חוץ עדיף לאלבנים.

בעונה של 2003-04 התדרדרה הקבוצה לתחתית הליגה ולבסוף ירדה מהמקום ה-11, שהוא המקום הלפני-אחרון בליגה. בשל כך נטשו אותה מספר שחקנים וביניהם אורי אוזן, רביד גזל, אימורו לוקמן ואחרים. ראובן עטר מונה למאמן הקבוצה, ובזכות מספר רב של שחקני בית, ביניהם ישראל זביטי, לירון וילנר, אסף בן מוחה, אמיר טגה, אסי וסיהון וכן מספר שחקנים אחרים כגון אבי פרץ, איברהים עבדול ראזאק, גולן חרמון וגיא טוביאק הצליחה נתניה להעפיל בסוף אותה עונה לליגת העל בליגת המשנה, אז הליגה הלאומית

בעונת 2005-06 שיחקה נתניה בליגת העל, כאשר המאמן הוא ראובן עטר. הצוות הורכב ממספר רב של שחקני בית שהיו עם הקבוצה בעונה הקודמת, וכן צורפו אליו אלן מסודי, פפי קימוטו, טל בנין, דקל קינן, עופר טלקר וליאוניד קרופניק ובסופו של דבר הקבוצה סיימה במקום השביעי. במשך כל העונה נעשו ניסיונות לרכוש את הקבוצה מבעליה הקודמים, אשר אלון, דובל'ה לנד ומאיר אוזן ולהעבירה לבעלים החדש, דניאל יאמר. העסקה נסגרה רק בסוף עונה זו.

עידן דניאל יאמר - עונת 2006-2007 עד עונת 2009-2010 בסוף עונת 2005-06 ולאחר משא ומתן ארוך, נרכשה הקבוצה על ידי איש העסקים הגרמני-יהודי דניאל יאמר. מיד לאחר קניית הקבוצה מינה הבעלים החדש את אייל ברקוביץ ' למנג'ר ובעקבות כך התפטר ראובן עטר מתפקיד מאמן הקבוצה. תחת ניהולו של ברקוביץ' החתימה הקבוצה מספר שחקנים כגון לירן שטראובר, אבישי ז'אנו, אופיר חיים, אבי סטרול, מזואה אנסומבו, איתי שכטר ואורי אוזן, וכן הוחלט כי אלי גוטמן יאמן את הקבוצה, לאחר מספר ניסיונות לרכישת מאמנים אחרים.

ב-25 ביולי 2006 התנהל ויכוח חריף בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' שכתוצאה ממנו הודח ברקוביץ' מתפקידו כמנג'ר מכבי נתניה. לאחר פיטוריו של ברקוביץ' הוחתמו בקבוצה דדי בן דיין, אורן זיתוני, שי בירוק, לואיס מרין וג'ף טוטואנה. גוטמן, בלדב וגניש קיבלו עליהם את הסמכויות שהיו של ברקוביץ'. גוטמן, שהפך בעצם לאחראי על צוות הקבוצה, פתח בשחרור שחקן הבית אסי וסיהון וכן שחרר את גיא טוביאק ואדריאן פיטו וכן מיעט בדקות משחק למספר שחקנים בסגל הקבוצה, ביניהם מספר שחקני בית, דבר שגרם לעזיבת השחקנים אדם ואייר, אסף בן מוחה וג'ף טוטואנה. לאחר המחזור ה-14 פוטר גוטמן מאימון הקבוצה ועימו פוטרו עוזרו מרקו בלבול ומאמן הכושר אברי מונצ'ר, מכיוון שהקבוצה הגיעה רק למקום ה-8 בליגה. בשעת המשחק ספגה הקבוצה קריאות בוז מהקהל, על שום סגנון המשחק ההגנתי וה"משעמם" שהנהיג גוטמן, שהואשם בדרדור רמת המשחק של הקבוצה.

אחרי פיטוריו של גוטמן חזר ראובן עטר. שפוטר מנתניה חצי עונה לפני כן, לאמן את הקבוצה. עטר הצליח בתקופה קצרה זו לכהן במשרת המאמן של מכבי הרצליה. עם החתמתו קיבל עטר לידיו גם את השחקן תמיר כהן שהיה אמור לחתום אצל גוטמן, והביא איתו בנוסף גם את מוסא סאנוגו ואמיר חלבי. בתמורה השאיל לקבוצות אחרות את אסף מנדס ואיברהים עבדול ראזאק. עטר הנהיג את נתניה למשחק תוקפני יותר משנהג גוטמן לעשות, שילב מספר שחקני בית שלא זכו לדקות משחק רבות וכן שחקני נוער כגון אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. במהלך המשחקים שנותרו הוביל עטר את קבוצת מכבי נתניה למשחק היסטורי בגביע אופ"א, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון, וכן לסגנות האליפות, תואר אליו לא הגיעה נתניה מזה 19 שנה.

ב-14 באוגוסט 2007 שיחקה הקבוצה באירופה משחק היסטורי ראשון במסגרת גביע אופ"א נגד קבוצת לייריה מפורטוגל, אשר הסתיים בתוצאה 0:0, במשחק הגומלין שנערך כעבור שבועיים ב-30 באוגוסט 2007 הגיעו לאצטדיון קריית אליעזר שבחיפה כ– 10,000 אוהדים משולהבים לבושים צהוב, ואולם גם הם לא הצליחו לעזור לקבוצה שהפסידה בתוצאה 1:0. את השער הבקיע סרג' נג'אל בדקות הסיום, ובעקבות כך הודחה הקבוצה מהמשך הטורניר.

בעונת 2007-08 שוב סיימה נתניה במקום השני כשלפניה בית"ר ירושלים, ובכך מיצבה את עצמה כאחת מהקבוצות הטובות והיציבות בליגה. המאמן ראובן עטר ושחקנים כגון לואיס מרין, לירן שטראובר, דדי בן דיין,איתי שכטר, אבי סטרול וקלמי סבן בצירוף שחקנים צעירים כגון אלמוג כהן ודלה ימפולסקי הובילו את המועדון למקום השני זו השנה שנייה ברציפות ולחצי גמר הגביע. בתחרות זו הפסידה הקבוצה לבית"ר בתוצאה 0:1 משער בהארכה. בסוף העונה החליט הבעלים דניאל יאמר שלא להמשיך עם המאמן ראובן עטר למרות הצלחתו בשתי העונות האחרונות והחתים במקומו כמאמן ראשי לקראת עונת 2008-09 את מי ששיחק בעבר בתור בלם של נבחרת גרמניה, לותר מתאוס.

בעונת 2008-09 סיימה מכבי נתניה במקום הרביעי מה שהבטיח את כניסתה לליגה האירופית החדשה החל מסיבוב המוקדמות השני מול סליימה וונדרס המלטזית. בעונת 2009-2010 מונה נתי עזריה לאמן את מכבי נתניה. המשחק הראשון בין נתניה לסליימה שהתקיים במלטה הסתיים בתיקו 0:0. במשחק השני בין נתניה לסליימה שהתקיים בבלומפילד הביסה נתניה את סליימה 0:3, את השערים הבקיעו מעוז סמיה,חן עזרא ואחמד סבע. וכך העפילה הקבוצה לסיבוב המוקדמות השלישי, שם הייתה אמורה לשחק מול גלאטסראיי הטורקית. במשחק הראשון בין נתניה לגלאטסראיי שהתקיים בבלומפילד הפסידה נתניה בתוצאה 4:1. במשחק השני בין נתניה לגלאטסראיי הובסה נתניה 6:0 מה שסיים את השתתפותה בשלב המוקדמות. בסיום עונת 2008-2009 הכריז הבעלים דניאל יאמר על קיצוץ של 40% מהתקציב, דבר שפירושו היה שתקציב הקבוצה יעמוד על 15 מיליון שקלים, וכמו כן על שחרור מרבית השחקנים הבכירים בסגל וביניהם רוב הזרים, דדי בן דיין, איתי שכטר, הקפטן לירן שטראובר וגולן חרמון, דבר שאילץ את נתניה להשתמש בעונת 2009-10 בהרבה שחקנים צעירים וחסרי ניסיון. ב–29 בספטמבר פוטר נתי עזריה, לאחר שהקבוצה צברה רק 2 נקודות בארבעה מחזורי ליגה, ובמקומו מונה ראובן עטר לקדנציה שלישית כמאמן הקבוצה. בסיומה של העונה סיימה הקבוצה במקום העשירי שהיה המקום הנמוך ביותר בפלייאוף האמצעי.

עונת 2010-2011 – קבוצה בלי בעל בית בפברואר 2010 הודיע דניאל יאמר שלא ימשיך להחזיק בקבוצה, ולכן פתחה מכבי נתניה את עונת 2010-2011 ללא בעל בית, כאשר קובי בלדב מכהן כיו"ר הקבוצה עד שימצא רוכש. משום תקציבה הנמוך נאלצה נתניה לשחרר מספר שחקנים אשר הכבידו על תקציב הקבוצה.

  Copyright © Netanya.co.il