גילו של עץ השקמה מוערך בכמה מאות שנים. היקף גזעו כ– 8 מ' וזהו כנראה העץ העתיק ביותר בארץ. הוא מתנשא בגן ציבורי שברחוב בנימין מינץ.
האגדה מספרת שמתחת לעץ זה, הבודד בסביבתו נקברה "אום חאלד", אמו של המצביא ח'אלד שכבש את ארץ ישראל. הכפר אום ח'אלד נקרא על שמה.
המצודה של אום ח'אלד וכן עץ השקמה הגדול צדו את עיניהם של הנוסעים והחוקרים בארץ ישראל. עץ השקמה זכה לתיעוד כציור בספרו של וילסון. בציור נראית השקמה המפורסמת, כשברקע החאן.
מעל לכפר קיימת מצודה צלבנית מהמאה ה 12 - 13. מצודה זו נקראה רוגאר לונגבארדי ע"ש צלבני שהגיע ממחוז לונגבאדיה באיטליה הצפונית, בתקופת מסעות הצלב.
בשנת 1799, בעת פלישת נפוליאון לארץ ישראל, גדודיו הגיעו ממצרים דרך מישור חוף דרומי. אחרי כיבוש רמלה ויפו התקדמו הצרפתים צפונה, דרך השרון, אל עכו. ב–15 במרץ 1799 עברה שיירה של הגנרל ג'ונו על פני הכפר אום ח'אלד.
בראשית המאה ה–19 עולי רגל בודדים החלו להשתמש בדרך החוף. בשנת 1839 עבר משה מונטיפיורי עם אשתו יהודית באזור זה בדרכם מיפו לחיפה. יהודית כותבת ביומנה: "הגענו עד הכיכר הטובה והנחמדה המשתרעת עד הכרמל. צאן ובקר רעו שם. מעיינות מים מתוקים הופיעו לעיננו עם אור הירח העולה מבין העננים המפיץ את קווי אורו בכל הסביבה. כל זה נראה לנו כמחזה יקר, המצפה לפייטן ולצייר, אשר יתבוננו אליו בעין פקוחה. שם פרשנו אוהלו ללינת לילה"
(מתוך: וילנאי, זאב , 1964, נתניה בירת השרון, הוצאת עיריית נתניה).
|